עו"ד גירושין – מילון מונחים משפטיים-אבי גפן

מילון מונחים משפטיים – עו"ד גירושין אבי גפן
אבהות– אדם נחשב אב ביולוגי של ילד שנוצר מזרעו, כאשר הקביעה המשפטית נסמכת על בדיקת רקמות גנטית. מבחינה משפטית לא ניתן לחייב אדם לבצע בדיקת רקמות, אך סירוב לעשות זאת עלול ליצור חזקה משפטית על פיה, האדם הנידון הוא אב הילד.
אגרת משפט- אגרת משפט מחויבת לתשלום בעת הגשת תביעה או בקשה לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה. האגרה תשולם במזכירות בית הדין או המשפט.
אחזקת מדור- אחזקת מדור מוגדרת כתשלום נוסף לתשלום האב עבור מזונות לילדיו והוא כולל תשלום הוצאות שוטפות כגון מים,ארנונה, חשמל, גז ועד בית ועוד. יחס התשלום מחושב בהתאם למספר הילדים.
אחזקת רכב- אחזקת רכב מחוייבת בהשתתפות האב בהוצאות כאשר יש לאשה רכב המשמש לטובת הילדים. יחס התשלום מחושב על פי מספר הילדים.
אישור הסכם גירושין- אישור שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר נותן למעשה משנה תוקף להסכם הגירושין בין בני הזוג, ומטרתו למנוע מצב של עושק או קיפוח זכויות של אחד מבני הזוג.
אישור הסכם ממון-הסכם ממון עליו חתמו בני זוג המתכוונים להינשא, או במהלך נישואין, יש לאשר בדומה להסכם גירושין ע"י ערכאות. הסכם ממון טרום נישואין ניתן גם לאשר בפני נוטריון. לגבי הסכם ממון בין זוגות בין ידועים בציבור, הקרוי הסכם חיים משותפים אין חובה כאמור של אישור.

איזון משאבים– חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג מחושב על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973.

אסורה על בעלה ובועלה- במידה ודיון על גירושין מתקיים בבית הדין הרבני, ובמידה ואישה בגדה בבעלה, בית הדין יוציא החלטה על פיה מחויבת האישה להתגרש מבעלה. אם תחפוץ האישה להינשא לאותו הגבר, יתקיים דיון נוסף בעניין זה.

אפוטרופוס- אפוטרופוס הוא אדם הממונה מטעם בית המשפט, לנהל את ענייניו של קטין או אדם אשר אינו כשיר מבחינה נפשית או רפואית לנהל את עניינו בעצמו.

בגידה- אישה נשואה המקיימת יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה מוגדרת כאישה בוגדת. בית הדין הרבני יברר טענה כזו לעומק ועשוי לא לפסוק לה מיידית מזונות.בית המשפט לענייני משפחה יפסוק לרוב מזונות זמניים וימתין לשלב ההוכחות במשפט.במידה ותוכח אשמת האישה תהא אסורה על בעלה ותאבד מידית את כתובתה ואת זכותה למזונות. על פי ההלכה היהודית יש צורך בהוכחות ברורות וחד משמעיות כדי להוכיח בגידה – זנתה תחת בעלה.

בדיקת רקמות – חזקת אבהות-בדיקת רקמות (בדיקת דם)מבוצעת כדי לקבוע באופן קורב לוודאות מוחלטת מיהם הורי הילד. בישראל ביצוע בדיקת אבהות מחייב צו בית משפט, אולם לא ניתן לכפות ביצוע של בדיקה זו. אדם המסרב לבצע בדיקה זו מקיים חזקה על פיה הוא אבי הילד.
ביטול הסכם גירושין- ביטול הסכם גירושין ניתן לביצוע אם הוכח כי נחתם הסכם גירושין תוך מצב של כפיה או מרמה, אזי ניתן לתבוע לביטול הסכם הגירושין אף אם קיבל תוקף של פסק דין. מדובר על מקרים נדירים ובמצבים קיצוניים.

בית דין רבני- בית הדין הרבני הוא המוסד היחיד המוסמך לדון בגירושין ולתת לו תוקף של פסק דין. המוסד השני הוא בית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון במזונות האישה והילדים, חלוקת רכוש וכדומה. בית הדין הרבני פוסק לפי ההלכה ומתייחס לאוכלוסייה היהודית. בית הדין הרבני הינו המוסד היחיד המוסמך לדון בגירושין ולתת לו תוקף של פסק דין ואחד משני המוסדות המוסמכים לדון במזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש וכיו"ב. המוסד השני הינו בית המשפט לענייני משפחה. במידה והגיש בעל תביעת גירושין וצירף לתביעה זו את מזונות אשתו (כריכה כנה) עוד לפני שזו הגישה תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני הוא המוסמך לדון בכך. אין הדין שווה לגבי מזונות ילדים, כאן נדרשת הסכמה של הבעל ואשתו ותמיד יכולה האישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית הדין הרבני הגדול-בית הדין הרבני הגדול נמצא בירושלים, אליו ניתן לערער בערכאות ערעור על החלטות ופסקי דין שהתקבלו בבתי הדין הרבניים.

בית משפט לענייני משפחה-בית המשפט לענייני משפחה הינו בית משפט אזרחי, המוסמך לדון בכל סוגיות המשפחה האזרחיות למעט גירושין

כגון: מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת ילדים קטינים והסדרי ראיה שלהם, אישור הסכם גירושין, אישור הסכם ממון, תובענות לפירוק שיתוף וחלוקת רכוש (דירה, בית, מיטלטלין, רכבים, קופ"ש, פנסיות וכיוצ"ב), תביעה לשמירת זכויות במהלך נישואין, ועוד.
ביהמ"ש מוסמך לדון במזונות אישה במידה וזו הגישה תביעתה לפני שהוגשה תביעה מצד הבעל לבית הדין הרבני, והוא מוסמך לדון במזונות ילדים גם במקרה בו הבעל הקדים ואת האישה והגיש תביעה בבית הדין הרבני, אזי מוסמך בית במשפט לענייני משפחה לאשר הסכם גירושין חתום כולל כזה שהושג בהליך של גישור. כמו כן, בית משפט לענייני משפחה מאשר הסכמי גירושין בין בני זוג, לאחר חתימתם, לרבות במקרה של הסכם גירושין המושג במסגרת הליך של גישור גירושין.

בן מרדן- בן מרדן מוגדר כילד המסרב להיות בקשר עם אביו הביולוגי או לראותו, אזי יכול בית המשפט להגדירו כבן מרדן ואף לצמצם את מזונותיו.

בעל דין- בעל דין מוגדר ככל צד המשתתף בהליך משפטי המנוהל בבית משפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני. בעל דין יכול להיות ההורה ו/או הילדים באמצעות ההורים.

בקשה בכתב-בקשה בכתב היא הליבה של כל כתב תביעה המוגש ע"י אחד מבעלי הדין: בקשה לפסיקת מזונות, לשינוי חלוקת רכוש, להסדרי ראייה וכיו"ב.
גט- גט הינה תעודת גירושין שהבעל מעניק לאשתו ונותנת תוקף לסיומם של הנישואין. זהו הליך שנמצא בסמכות של בית הדין הרבני בלבד.

גט בכפייה-כאשר צד מסרב לתת גט יש לבית הדין הרבני את הסמכות לתת גט בכפייה ולהשתמש נגד סרבן הגט בפעולות כגון קנס, צווי מאסר, עיכוב יציאה מהארץ ואחרים.

גט מעושה- כאשר מוענק גט אך מתברר בדיאבד שהושג באמצעים לא הוגנים, כגון לא מרצון חופשי או על ידי כפיה, יבוטל גט זה.

גילוי מסמכים-במהלך הדיונים המשפטיים מחויבים שני הצדדים להעביר האחד למשנהו את כל המסמכים הרלבנטיים לתיק שבכוונתם לעשות בהם שימוש במשפט.

גירושין-הליך הגירושין נמצא בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני, וזהו ההליך המסיים את הנישואין בין בני זוג יהודים.

גירושין בהסכמה- גירושין בהסכמה מושג כאשר יש הסכמה ורצון משותף של שני בני הזוג לסיים את הנישואין בצירוף הסכם גירושין.

גישור בגירושין-כאשר שני בני הזוג מעוניינים לסיים את הנישואין בהסכמה ופונים לצד שלישי (בדרך כלל עורך דין לענייני משפחה)שהוא מגשר מקצועי כדי שזה יעזור לפתור את המחלוקות שעדיין קיימות. כל מה שנאמר בגישור חסוי ולא יכול לשמש כראייה של אחד הצדדים בבית המשפט.

דיור- על פי ההלכה והדין העברי מחויבים בני הזוג במזונות לילדיהם הקטינים. האב לצרכיהם ההכרחיים וביחד עם האם לשאר הצרכים.

דמי טיפול-כחלק מתשלום המזונות הנפסק לאם ע"י בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יש גם דמי טיפול בילדים. דמי הטיפול פוחתים בהדרגה בהתאם לעלייה בגיל הילדים.
דין עברי- בית הדין הרבני פוסק בהתאם לדין העברי (דין תורה). לדוגמא: הבסיס ההלכתי מכוחו מחויבים בני זוג יהודים לשאת במזונות ילדים קטינים.

הארכת מועד-הערכת מועד הוא מצב בו בית המשפט נותן פרק זמן נוסף מעבר לזמן החוקי להגשת מסמך, תגובה, תשלום וכיו"ב.

הגדלת מזונות ילדים- הגדלת מזונות הילדים מתקיימת כאשר הצד המשמורן שמקבל מזונות, בדרך כלל האם מבקש להגדיל את סכום המזונות שנפסק בעבר. התנאי העיקרי להגשת בקשת ההגדלה הינו שינוי נסיבות מהותי שבעצם לא התקיימו בזמן שנפסקו המזונות הנוכחיים. אין טבלה מוגדרת של נסיבות מוצדקות וכל מקרה שכזה ייבחן לגופו.

הוצאה לפועל- זהו הגוף המוסמך לגבות חובות בגין אי תשלום מזונות. כאשר אישה ובידה פסק דין מגיעה ללשכת ההוצאה לפועל היא יכולה לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב ובעזרת הלשכה להטיל עיקולים, לעכב את יציאתו מהארץ ואף להוציא לו צו מאסר.
הוצאות משפט-בסיום כל משפט מחליט בית המשפט לפי שיקול דעתו האם לחייב את הצד המפסיד בסכום כספי שאותו הוציא הצד הזוכה לצורך ניהול המשפט.

הוצאות רפואיות חריגות-הוצאות רפואיות שאינן בסל הבריאות נלקחות גם הן בחשבון במסגרת תשלום המזונות שעל הצד החייב במזונות להשתתף בהן.

המוסד לביטוח לאומי- המוסד לביטוח לאומי מאפשר מימוש של פסק דין הניתן על ידי בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה המחייב תשלום מזונות. המוסד לביטוח לאומי ישלם למבקש/ת התשלום ויפעיל אמצעי גבייה באופן ישיר על החייב. מצד אחד הזוכה יקבל את תשלום המזונות ללא עיסוק מיותר עם החייב אולם מצד שני המוסד לביטוח לאומי אינו משלם את מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין ולוקח בחשבון את שכרו של הזכאי ונתונים נוספים, כך שנוצר מצב בו עדיין הזכאי נאלץ לתבוע את שארית החוב באופן ישיר מהחייב.

המצאה- מסמך המועבר לצד שני במסגרת התנהלות משפטית, הספירה של ימים שהוקצו לכך והתגובה שמנגד מחושבים מרגע הגעת המסמך בדואר רשום, אישור בפקס, שליח וכיו"ב.

הסדרי ראיה (ביקורים) – הסדרי ראיה מאורגנים לצד שאינו משמורן על הילדים ובמסגרת זו מתאפשר לו לשמור על קשר שוטף עם ילדיו. במקרים שאין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הסדרי ראיה , לרוב לאחר קבלת חוות הדעת מפקידת הסעד.

הסכם גירושין –כאשר בני זוג חפצים לסיים את חיי הנישואין הם מנסחים הסכם גירושין שבמסגרתו הם מסדירים את כל התנאים לפרידה ולאחריה, כגון בחירת הגוף שיטפל בגירושין, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה, חינוך, טיפולים וכל מה שיכול ליצור מצב בו לא יישארו "שטחים אפורים" שיעוררו מחלוקות ועימותים בעתיד. הסכם זה יקבל תוקף משפטי רק לאחר שיאושר בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה.
הסכם הורות משותפת- כאשר ישנו רצון בין בני זוג שאינם נשואים להביא ילד לעולם, הם יכולים לחתום על הסכם הורות משותפת. בהסכם ייקבעו כל הנושאים הרלבנטיים ( הפריה, הסדרי ראייה, מזונות וכו') אך האישור בבית המשפט יינתן רק לאחר הולדת הילד.

הסכם מזונות – קבלת תוקף הסכם חתום בין בני זוג בעניין מזונות יקבל תוקף רק לאחר אישור של בית הדין הרבני או של בית משפט לענייני משפחה. רק הסכם בתוקף ניתן למימוש בהוצאה לפועל.

הסכם ממון –הסכם ממון מסדר את ענייני הנושאים הכספיים בין בני זוג (זכויות וחובות) למקרה של סיום הנישואין או פטירה. הסכם ממון מקבל תוקף משפטי ע"י הרב המחתן, נוטריון, בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה. הסכם ממון יכול להיערך במספר מועדים – הסכם ממון לפני נישואין, או הסכם ממון לאחר נישואין, וכן ביחס לבני זוג שאינם נשואים, אך בסטטוס של בני זוג ידועים בציבור, הקרוי גם הסכם חיים משותפים.

הסכם הורות משותפת -הסכם הנחתם בין שני אנשים, אשר אינם נשואים ואף אינם בני זוג, אשר מעוניינים להביא במשותף ילד אל העולם, קרוי הורות משותפת. במסגרת הסכם זה קובעים הצדדים הוראות חוזיות הנוגעות לתהליך ההפריה, טיב היחסים ביניהם, ועוד. נושאים של מזונות, משמורת והסדרי ראיה וכיוצ"ב, גם יכולים לבוא לידי ביטוי בהסכם הורות משותפת, אולם ניתן ויש לאשרו בבית המשפט למתן תוקף משפטי מחייב, רק לאחר מועד היוולדו של הילד.

הסדרי ראיה- נקבעים ע"י בית משפט לענייני משפחה, או בית דין רבני, לטובת בן הזוג שלא קיבל משמורת על ילדיו, זאת במטרה לאפשר לו שמירת קשר שוטף עמם, גם לאחר גירושין. הסדרי ראיה נקבעים לרוב לאחר קבלת חוות דעת של פקידת סעד.

הפסקת תשלום מזונות ילדים- תשלום המזונות ייפסק כשהילד יגיע לגיל 18, אלא אם כן סוכם אחרת בין ההורים. במקרה שיש הפסקת תשלום יכול הילד לתבוע מזונות בעצמו בתקופת שירותו את המדינה.

הקטנת מזונות ילדים- בקשה להקטנת דמי מזונות, מתבקשים כאשר הצד המשלם מזונות בדרך כלל הבעל, מבקש להקטין את תשלומיו, שנפסקו בעבר בבית המשפט או בהסכם גירושין. קבלת הבקשה מחייבת שינוי נסיבתי מהותי להצדקתה.

הצמדת מזונות – תשלום המזונות מוצמד למדד המחירים ומתעדכן אחת לשלושה חודשים. כך למעשה, נשמר ערך המזונות המשולמים במשך שנים רבות.

הרצאת פרטים בתביעת מזונות – כאשר מתקיים משפט על שני הצדדים למלא טופס הרצאת פרטים בו הם מפרטים את רמת הכנסתם, רכושם וכיו"ב.

התרת נישואין –אם אחד מבני הזוג שנישאו אינו יהודי או שהם נישאו בנישואין אזרחיים אזי ניתן להתיר את הנישואין- לבטלם.

ויתור על כתובה- במסגרת הסכם גירושין מוותרת האישה בדרך כלל על כתובתה והתוספת לכתובה. בהסכמי ממון נהוג להכניס סעיף המסביר כי כספים אותם תקבל האישה במקרה של פרידה יהוו תחליף לכתובה.
ויתור על מזונות –הילדים אינם צד להסכם שהושג בין ההורים (גם אם זה אושר ע"י בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה) ולכן הם יכולים בניגוד למה שמופיע בהסכם לתבוע את מזונותיהם מן האב.

זכויות סוציאליות בגירושין – זכויות סוציאליות הן הזכויות אותן השיג עד כה כל אחד מבני הזוג במסגרת עבודתו כגון : פנסיה, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות וכיו"ב.

זנתה תחתיו– מצב, לפי ההלכה היהודית, בו אישה שבגדה בבעלה. כדי להוכיח, במסגרת תביעת גירושין, בגידה של האישה נדרשות ראיות חותכות. אישה שבגדה בבעלה הינה אסורה עליו.
חובות הלכתיים של אב לבנו – על פי ההלכה על האב חלה החובה לפרנס את בנו, לקיים את מצוות פדיון הבן והמילה ולדאוג לחינוכו ולעתידו.

חוות דעת מומחה – כאשר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני נדרש לדיון מקצועי שאינו בקיא בו ניתן למנות מומחה שיגיש חוות דעת או שהסמכות המשפטית בדיון תאשר לצדדים להציג חוות דעת כזו. לעיתים נדרשת חוות דעת מומחה גם בעת כתיבת הסכם גירושין.
חזקת הגיל הרך – על פי חזקה זו – ילדים שמתחת לגיל שש טובתם דורשת כי יהיו במשמורת האם. ניתן כמובן לסתור חזקה זו.

חזקת השיתוף – הלכת השיתוף

על פי חזקה זו, כאשר אין הסכמה אחרת בעת פרידה הרכוש שצברו בני הזוג במהלך חייהם יחולק באופן שווה, ללא קשר על שם מי הוא רשום. חזקה זו ניתנת לסתירה ועל הצד המעוניין ולהסביר ולהוכיח מדוע אין היא צריכה להתקיים בעניינו.

חלוקת נטל המזונות –

את מזונות הילדים מחלקים לשתיים:

1. מזונות הכרחיים- המוטלים על האב בלבד.

2. מזונות מדין צדקה-המתחלקים בין ההורים על פי הכנסתם.

חלוקת רכוש- במסגרת הימצאות בהליך גירושין, בדרך כלל מבצעים חלוקת רכוש בין הצדדים. לאחר בדיקה של כלל הרכוש מחלקים באופן שווה אם בפועל ואם בהתחשבנות כספית ובמכירה של נכסים .

חלוקת רכוש (פירוק שיתוף) – מדובר בתהליך בו כשבני זוג מתגרשים מחלקים את הרכוש המשותף ביניהם. למשל, כשיש נכס בבעלות משותפת כמו דירה או רכב – מוכרים את הנכס ומחלקים את הסכום שהתקבל בין בני הזוג.

חליצה-במידה ובעל נפטר ואין לזוג ילדים, תהא האישה רשאית להינשא לגבר אחר רק לאחר שתעבור חליצה ע"י האח של הבעל.

חקירה ראשית- חקירה ראשית היא החקירה בה עומד על הדוכן בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אחד מהצדדים שהוזמן לתת עדות.

חקירה נגדית- זוהי החקירה שמבצע בא כוחו של הצד שנגדו מעיד העד שעל הדוכן. מטרתה של חקירה זו לסתור ולקעקע את אמינותו של העד.

חקירה חוזרת- זוהי חקירה המוזמנת באופן בחוזר של העד ע"י בא כוחו של הצד שהזמין את אותו העד ומעוניין לאחר שהעד כבר נחקר הן על ידו והן ע"י הצד השני לחדד ולהבהיר נקודות חשובות מבחינתו.

חקירת שמות – בשלב סידור הגט בני זוג המעוניינים להתגרש צריכים להביא עדים מטעמם שיעידו על זהותם ועל זהות הוריהם של הצדדים.
טאבו- מדובר בלשכת רישום המקרקעין מטעם מדינת ישראל. בלשכה זו רשומים נכסי הנדל"ן. בהסכם גירושין, כאשר נקבע כי צד אחד יעביר לשני את הזכויות על הדירה בטאבו נקרא הדבר: העברה אגב גירושין. לעיתים רבות בהסכמי ממון נרשמות הזכויות בטאבו בעת רכישת דירה לפי החלק היחסי שתרם למימון כל אחד מהצדדים, כך שבמידה והם יתגרשו בעתיד לא תהיה בעלות שווה על הדירה והחלוקה תתבצע בהתאמה.

טוען רבני – טוען רבני הינו אדם שיכול ומוסמך לייצג לקוחות בתהליכים שמתנהלים בבתי הדין הרבניים בלבד.מאחר וטוענים רבניים אינם עורכי דין הם אינם רשאים להופיע כמייצגים בבתי המשפט.

י.

ידועים בציבור – ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים באופן פורמלי, אך מקיימים משק בית משותף וחיים תחת קורת גג אחת. מבחינת חוקים רבים מעמדם זהה לזה של זוגות נשואים לרבות ענייני משפט שבעניינם יתבררו במסגרת בית משפט לענייני משפחה.

יחידת הסיוע – לצד בתי המשפט לענייני משפחה פועלות יחידות סיוע מטעם משרד הרווחה, הנותנות מענה טיפולי לבני משפחה שנקלעו לסכסוך משפטי. יחידות הסיוע מעניקות סיוע במסגרת סכסוכים שונים בין בני משפחה, כגון: בין בני זוג, בין הורים וילדים, אחים, קשיי ילדים לאור גירושין ומקרים של אלימות במשפחה.

היחידות מסייעות לבני המשפחה לפתור את הסכסוך בהסכמה, הן פועלות באמצעות צוות מקצועי (בעיקר עובדות סוציאליות, מטפלות משפחתיות, מגשרים העוסקים בהליכי גישור גירושין, פסיכולוגים, יועצים, וכו'). הפניה ליחידות הסיוע נעשית לפי החלטה שיפוטית, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה הפניה לשם טיפול ביחידת הסיוע, בין אם לצורך פתרון מחלוקת נקודתית ובין אם לצורך גיבוש הסכם גירושין כולל ביניהם וסיום מערכת היחסים וגירושין.

צו עיכוב יציאה מהארץ –כאשר יש חשש כי אדם חפץ לעזוב את הארץ על מנת לחמוק מתשלום מזונות , ניתן להגיש בקשה עם הוכחות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שיוציאו צו עיכוב יציאה מהארץ לאותו אדם. את אותו הצו ניתן להשיג גם דרך ההוצאה לפועל. צו זה אפשר לבטל על ידי העמדת ערבויות וערבים לשביעות רצון בית המשפט. בכל מה שקשור לילדים- ניתן להוציא גם צו שאוסר על הוצאתם מהארץ וישנם כאלה המכניסים סעיף בנסגרת הסכם הגירושין האומר כי הילדים אינם יכולים לצאת מהארץ כל עוד הם קטינים, כלומר עד הגיעם לגיל 18.

כינוס נכסים- כאשר נוצר הצורך במכירת רכוש(דירה, רכב וכיו"ב) של הצדדים, ניתן למנות על ידי בית המשפט את אחד מעורכי דין של הצדדים או של צד שלישי להיות כונס נכסים.

כריכה – במידה וצד המעוניין להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני ומעוניין כי ידונו שם גם בנושאים נוספים כגון משמורת, מזונות ואחרים הוא למעשה מצרף נושאים אלה לתביעת הגירושין על מנת להקים סמכות לבית הדין הרבני גם עבור נושאים אלה.

כנות כריכה – עצם העובדה שהבעל הגיש תביעת גירושין בתוספת הנושאים הנוספים (מזונות, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש ועוד) לבית הדין הרבני אינה מספיקה בכדי למנוע מהאישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. הבעל מחויב להוכיח כי פנה לבית הדין הרבני בתום לב ומתוך רצון אמתי וכנה להתגרש ולא על מנת למנוע דיון בבית המשפט לענייני משפחה.

כתב הגנה– על הנתבע/ת להגיש לבית המשפט מסמך שבו יפורטו טענות ההגנה שלו . יש להגישו תוך 15 יום מיום קבלת כתב התביעה.

כתב תביעה –על התובע/ת להגיש לבית המשפט מסמך שבו יפורטו הטענות(דרישה למזונות, הסדרי ראייה וכו') בתוספת נימוקים, הצגת עובדות מהותיות, מסמכים רלבנטיים ודרישה לסעדים מהנתבע/ת.

כתובה –כתובה הוא במסמך הלכתי שהבעל מעניק לאשתו בטקס הנישואין. במסמך זה נקוב הסכום לתשלום לאישה במקרה של גירושין או מקרה מוות שיפקוד את הבעל.

כתבי טענות- מסמכי טענות שמוגשים בהליכי משפט מבקשה, דרך הגנה ועד תביעה.

לימודים (חובה לימודית) – חובת הלימודים של אב אינה דיה בכדי לפטור אותו מתשלום מזונות לילדיו ואשתו. עליו לכלכל את ילדיו ואשתו וחובה זו גוברת על כל חובה לימודית.
כפיית גט- במידה ובית הדין הרבני משתכנע, כי יש לחייב מי מבני הזוג לתת לצד השני גט, הוא מוסמך לכפות זאת באמצעות סנקציות, כגון: עיכוב יציאה מהארץ, קנס, אי-חידוש רישיון נהיגה, ועוד.
מדד המחירים לצרכן- נהוג שדמי מזונות צמודים למדד המחירים לצרכן, הנקבע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאשר החישוב/ההצמדה הם אחת ל-3 חודשים.

מדור- האב מחויב לדאוג לקורת גג לילדיו בזמן הנישואין גם לאשתו עד לגט. זוהי חובה המתווספת לחיוב המזונות ומותאמת לרמת החיים של הצדדים בטרם התגרשו. המדור לא חייב להיות אותו מדור בו התגוררו בעבר בני הזוג וילדיהם. חובה זו חלה רק במקרים בהם אין לאישה קורת גג בבעלותה והיא נאלצת לשכור דירה או לשלם משכנתא. החישוב של הסכום לחיוב לוקח בחשבון את היכולות הכלכליות של הצדדים, את העובדה שהאב אינו מתגורר יותר בדירה ואת מספר הילדים – 30% מדמי השכירות עבור ילד אחד, 40% עבור שניים ו-50% עבור שלושה ילדים ומעלה.במסגרת הסמכות של בית הדין הרבני יש ביכולתו לפסוק כי האישה הפרודה תמשיך לגור בדירה של הזוג על מנת להבטיח את מדורה.כמו כן, יכולה אישה לתבוע זכות למדור שקט ולבקש מבית המשפט להוציא את הבעל מדירת הזוג בשל אלימות , איומים וכו'.

מדור ילדים- האב חייב במדור ילדיו הקטינים, בנוסף לחבות במזונות. החבות חלה רק במידה ואין בבעלות האם קורת גג לאחר גירושין (ונאלצת לשכור דירה, או לרכוש דירה באמצעות הלוואת משכנתא). החיוב נקבע לפי גובה דמי שכירות בדירה הדומה מבחינת איכות ומיקום לדירת המגורים המשותפת בה התגוררו ההורים עובר למועד הפירוד. גובה דמי המדור תלוי במספר הילדים, כאשר לפי הפסיקה – בגין ילד אחד ההשתתפות היא 30%, בגין שני ילדים 40% ובגין שלושה ילדים ומעלה לפי 50%. אחד מהנושאים המרכזיים של הסכם גירושין הוא קביעת מדור הילדים ושיעורו, לרבות הוצאות אחזקת מדור.

מורדת –כאשר אישה אינה מוכנה לקיים יחסי אישות עם בעלה, יכול זה לפנות לבית הדין הרבני בבקשה לשלול את מזונותיה וכתובתה ולהכריז כי היא אישה מורדת.בית הדין הרבני יבחן את הסיבות לסירוב האישה לקיים יחסי אישות ואם אלו לא יימצאו כמוצדקות תוכרז האישה כמורדת.

מזונות אישה – כל גבר יהודי חייב במזונות אשתו כל עוד נשואים הם ו/או עד לגירושין מתן הגט, למעט מקרים בהם נשללה ממנה זכותה למזונות, כמו במקרה של אישה מורדת, בוגדת וכיו"ב.

מזונות הכרחיים – אלו הן מזונות בו מחויב האב כלפי ילדיו ללא קשר ליכולתו הכלכלית והם מיועדים לקיום הצרכים ההכרחיים- החל ממזון, דרך חינוך ביגוד והנעלה ועד מדור.נכון להיום (2012) עומד גובה התשלום ללא מדור על סך של כ-1300 ₪ עבור כל ילד.
מזונות זמניים – לעיתים נוצר מצב שבו בין הגשת תביעה למזונות ועד לסיום ההליך בבית המשפט עוברים חודשים רבים. לכן כדי להבטיח את צרכי הילדים, יכול בית המשפט לפסוק תשלומי מזונות זמניים שישולמו עד לקבלת פסק הדין הסופי.

מזונות ילדים – אב מחויב לכלכל ולהזין את ילדיו עד לגיל 18. מדובר במזונות הכרחיים ומדין צדקה. גם בעת שירות צבאי או לאומי נהוג לשלם שליש מהסכום ששולם עד כה. במידה ואין הסכם בין הצדדים יקבע גובה דמי המזונות בבית המשפט.

מזונות מדין צדקה –מדובר במזונות הילדים שאינם חלק מהמזונות ההכרחיים, למשל: שיעורי עזר, חוגים, קייטנה, נופש ועוד. מצד אחד צרכים אלו אינם נחשבים בסיסיים וקיומיים, אך נחיצותם נובעת מהרגלי הילד לפני גירוש ההורים.

את העול של התשלום עבור צרכים אלה יישאו האב והאם על פי יכולתם הכלכלית בהתאם למשכורתם ורק לאחר שצרכיהם הם מולאו קודם לכן.

מזונות מעוכבת – במקרה והבעל מחויב לתת גט לאשתו על פסק דין בבית הדין הרבני, והוא מסרב לכך, אזי יכולה האישה לתבוע מזונות שישמשו כקנס עד שהבעל יתרצה וייתן את הגט.

ממזר – ממזר הוא ילד שבא לעולם מאישה נשואה אך מגבר שאינו בעלה. על פי ההלכה, ילד זה יכול להינשא לממזרה או גרה, אך לא לבת זוג יהודיה.

מסוגלות הורית – מדובר באבחון פסיכולוגי של ההורים על ידי פסיכולוגים מומחים, הנועד לקבוע מי מבני הזוג מתאים יותר לשמש כמשמורן לילדים.

מעשה בית דין- במהלך דיוני בית המשפט עשויה לעלות טענת הגנה של בית המשפט בדבר פסיקה קודמת והכרעה קודמת בסוגיה הנוכחית, ולכן לא ניתן לדון בו בשנית.

מרוץ סמכויות – כאשר מדובר במזונות האישה והיה כי הבעל הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני והוסיף אליה את סוגיית מזונות האישה בטרם היא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה, ובמידה ובית הדין הרבני מצא כי פנייתו כנה, יהא בית הדין הרבני הגוף המוסמך לדון במזונות האישה. לא כך הדבר בנוגע למזונות ילדים שבעניינם האישה יכולה תמיד לפנות לבית משפט לענייני משפחה.

משמורת- ההורים הביולוגיים של הילדים נחשבים לאפוטרופוסים שלהם גם לאחר גירושם. כלומר הם אחראים לעתיד הילדים, ומקבלים הכרעות משותפות לטובת הילדים.

כאשר זוג מחליט להתגרש הם צריכים לקבל החלטה בנוגע למשמורת על הילדים. ברוב המקרים האמא היא המשמורנית, אך יש מקרים בהם גם האב הוא המשמורן או שמתקיימת משמורת משותפת. להורה שאינו משמורן ישנה הזכות לבקר ולארח את ילדיו במועדים מוגדרים מראש ( הסדרי ראייה).

משמורת משותפת- משמורת משותפת הינה סידור בו הן האב והאם מתחלקים שווה בשווה בגידול הילדים, ובמקרה זה נהוג להפחית 25% מתשלומי המזונות עבור כל ילד.
נישואין כדת משה וישראל-נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים הינם בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים.
משמורת פיזית (חזקה)- מתייחסת למקום מגוריו הפיזי הקבוע של קטין. בעת גירושין, לרוב מוגדר עבור הקטין הורה משמורן יחיד, עליו מוטלת החזקה על הקטין (ובלשון הביטוי השגור "משמורת ילדים"), כאשר להורה השני קיימת זכות לבקר את הילד במועדים קבועים (לעתים כולל לינה), מה שקרוי הסדרי ראיה.

נישואין אזרחיים- יכולים בני זוג להינשא בנישואין אזרחיים בחו"ל ולהירשם כזוג נשוי במשרד הפנים, אך כשירצו בני הזוג להתגרש, יחויבו לפנות לבית הדין הרבני.

נישואין בין כהן וגרושה- על פי ההלכה אסור לכהן וגרושה להינשא ולכן הם יכולים לעשות זאת רק בדרך של נישואין אזרחיים בחו"ל.

נשואי תערובת- כאשר יש גירושין בין בני זוג נשואים שכל אחד מהם מדת אחרת, החיוב במזונות ייעשה מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), אך עדיין מדובר בחיוב מצומצם לעומת זה שיוטל על אב לפי החוק העברי.
סיכומים- בתום ההליך המשפטי, הדיונים ,שמיעת עדויות וראיות בתיק יגישו שני הצדדים , כל אחד סיכום של טענותיו.

סדר דין- זוהי שיטה על פיה נקבעת התנהלות התיקים המשפטיים בבתי המשפט.

סמכות מקומית- ההחלטה באיזה בית משפט ינוהל הדיון, יקבע על פי המיקום הגיאוגרפי של מקום מגוריהם האחרון של בני הזוג, במקרה של דיון בתביעת גירושין או מיקום הפטירה במקרה של דיון במימוש צוואה.

סמכות ייחודית – סמכות יחודית הוא מצב בו ערכאה מסוימת מקבלת סמכות בלעדית לדון בעניין כלשהו. לדוגמא בית הדין הרבני הוא הסמכות הבלעדית לדון בענייני גירושין ומתן גט בין יהודים בארץ.

סמכות שיפוטית מקבילה – כאשר ישנה סמכות לשני בתי משפט (ערכאות) לדון באותם העניינים. למשל, הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בחלוקת רכוש בין בני הזוג או כשמדובר במזונות ילדים, אך ההבדל בין השניים מתבטא בכך שהדיון בבית הדין הרבני טעון אישור של שני הצדדים, בעוד שבבית משפט לענייני משפחה אין הדבר דרוש.

סמכות נמשכת –הערכאה שבה דנו ופסקו בעבר בתשלום מזונות, הסדרי ראייה וכיו"ב תהא הערכאה שבה תידון בעתיד כל תביעה או בקשה בעניין, למעט במקרים בהם נקבעו למשל מזונות בהסכמה בין בני זוג ללא דיון משפטי בעניין, או אז יוכלו הילדים לפנות לערכאה משפטית אחרת (למשל, במקום בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה).

סעדים זמניים –מדובר בבקשה למתן צווים (למשל עיקול חשבון או עיכוב יציאה מהארץ) שנועדו למנוע מצב בו הצד הנתבע לא יוכל להבריח כספים ונכסים, לברוח מהארץ וכיו"ב, בעת הגשת תביעה.
עבודת אישה (מעשי ידיה)-אישה זכאית לקבל מזונות במידה וההכנסה שלה מעבודה קטנה יותר מסכום המזונות לו היא נזקקת.

עולה עמו ואינה יורדת עמו – על פי ההלכה זכאית אישה לדרוש מהבעל לכלכל אותה ללא קשר למצבו הכלכלי בזמן הפרידה בהתאם לרמה הגבוהה ביותר שאליה היא הורגלה בזמן שהיו נשואים.

עזיבה של בית המגורים המשותף –ניתן לשלול מזונות וזכות לכתובה מאישה שעוזבת את הבית המשותף לה ולבן זוגה, אלא אם כן ישנה סיבה מוצדקת לעזיבה כמו אלימות מילולית ו/או פיזית.

עילות גירושין –אלה הם למעשה הנימוקים ההלכתיים טעוני ההוכחה על מנת שניתן יהיה לחייב את הצדדים במתן או בקבלת גט (למשל בגידה).

ערעור– ניתן להגיש ערעור על כל החלטה של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לערכאה גבוהה יותר.

עגונה-עגונה היא אישה שלא מקבלת גט מבעלה, אף על פי שבית הדין הרבני פסק עליו לתת לה את גיטה.

עיכוב ביצוע- ניתן להגיש בקשה לדחייה של החלטה או פסק דין לערכאה השיפוטית שפסקה עליו, ובמידה ויתקבל סירוב ניתן לערער לערכאה שמעליה.
פוטנציאל השתכרות – כאשר בית המשפט פוסק תשלום של דמי מזונות, חישובם יעשה לא על פי ההכנסה הנוכחית של החייב, כי אם על פי פוטנציאל ההשתכרות שלו.

פשרה– פשרה הינו מצב בו בני זוג מגיעים להסכמה בכל סוגיה שהיא כגון הסכם גירושין, ותוקפה המשפטי יקבע על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

פסיקתא– זוהי תמצית של פסק דין ללא נימוקים הכוללת את העניינים המעשיים בלבד.

פסק דין בהיעדר הגנה– זהו מקרה בו הצד הנתבע לא הגיש כתב הגנה והצד התובע הגיש בקשה לפסק דין.

פטור מאגרת משפט– ישנם מקרים ספציפיים (על פי קריטריונים של המדינה) בהם ניתן לקבל מבית המשפט פטור מתשלום אגרה.
פקיד/ת סעד- עובד/ת סוציאלי/ת הממונה ע"י בית משפט לענייני משפחה, או בית דין רבני, לשם מתן חוות-דעת לגבי ענייני משמורת ילדים, הסדרי ראיה, ועוד.
צו מניעה- צו מניעה הינו צו הניתן לאחד הצדדים, אשר מבקש למנוע מהצד השני לבצע פעולות העשויות לשנות מצב קיים בעת התנהלות המשפט, כגון שינוי ברכוש משותף, או הברחת נכסים וכדומה.

צו הגנה (הרחקה) – צו הרחקה ניתן כאשר אדם משתמש באלימות פיזית ומסכן בכך את שלום משפחתו, אזי ניתן להוציא נגדו צו הרחקה מהבית. את הצו נותנים בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

צרכים מדין צדקה –צרכים אלה של הילד הינם כל הצרכים שמעבר לצרכיו הקיומיים ומטרתם לספק לו רמת חיים בהתאם למה שהורגל בעבר. מעל גיל 15 מוגדרים כל הצרכים כצרכים מדין צדקה.

צרכים מיוחדים – כאשר יש ילד בעל צרכים מיוחדים כמו מכשיר לשמיעה, תרופה מיוחדת וכיו"ב על ההורים לחלוק באופן שווה בהוצאה זו.

צו ירושה- כאשר אדם נפטר ולא השאיר אחריו צוואה ניתן צו על ידי הרשם לענייני ירושה לפיו יחולק הרכוש לפי חוק הירושה.

צו עיקול – כאשר ניתן צו עיקול מכוח של פסק דין ע"י בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה או ע"י לשכת ההוצאה לפועל ניתן למעשה לעקל לחייב עיקולים שונים ומגוונים בכדי להבטיח את קיום פסק הדין.

צו קיום צוואה– כאשר אדם נפטר והשאיר אחריו צוואה, ניתן לקבל מהרשם לענייני ירושה צו שקובע כי חלוקת הרכוש תיעשה על פי הרשום בצוואה.
קטין – מיום לידתו ועד הגיעו לגיל 18 נחשבים ילדים כקטינים.

קצבת ילדים – קצבת ילדים מסופקת על ידי ביטוח לאומי להורה המשמורן וגודלה מחושב על פי מספר ילדיו. קצבה זו היא בנוסף למזונות אותן מקבל המשמורן מהצד השני.

רוב בעילות אחר הבעל –כאשר מעוניינים למנוע מצב של ממזרות בזמן שנולד ילד לאישה נשואה ויש ספק לגבי זהות האב, מפעילה ההלכה היהודית את הכלל "רוב בעילות אחר בעל", כלומר, הבעל יוכרז כאבי הילד, אלא אם כן יוכח מעל לכל ספק כי הדבר אינו אפשרי.

ראיות– ראיות אלו הן ההוכחות שמביא כל צד במהלך משפט על מנת לחזק ולהוכיח את טענותיו, לרבות תצהירי עדים, עדויות בעלפה, מסמכים, תמלילי הקלטות, תמונות, סרט וידאו, ומוצגים אחרים למיניהם. למשל: במסגרת תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, יכול להגיש הבעל צילומים של האישה בוגדת בו עם אחר. במסגרת תביעת מזונות, על האישה להגיש ראיות לגבי רמת החיים של המשפחה וצרכי הילדים. צד המעוניין להשיג הסכם גירושין נוח מבחינתו ינסה להשיג ראיות שונות לגבי הצד השני, כגון: על הכנסות, בגידה, וכו'.

שינוי נסיבות מהותי – היה ומי מהצדדים מעונין לשנות גובה דמי מזונות שנפסקו, לרבות במסגרת הסכם גירושין שאושר ע"י בית משפט לענייני משפחה, או בית דין רבני, עליו להוכיח כתנאי להגדלה או הקטנה של מזונות ע"י בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, כי אירע שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי שיעור דמי מזונות. וראה גם: הפחתת מזונות, הגדלת מזונות.

שלום בית –תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין הרבני ע"י בן זוג, אשר אינו מעוניין בגירושין, מטעמים ענייניים, כלומר, צד המעוניין לשקם את מערכת הנישואין, או מטעמים טקטיים, כלומר, צד שאינו מעונין לקשם את מערכת הנישואין, אלא רוצה לנסות כדי ליצור קלף מיקוח לצורך עמדת כוח לניהול משא-ומתן בענייני מזונות, חלוקת רכוש בגירושין, וכיוצ"ב). באמצעות תביעת שלום בית, מבקש הצד העותר מבית הדין לחייב את הצד השני לנסות ולשקם את הנישואין, בדרך של שלום בית.

שינוי שם- זהו הליך בו קטין מתחת לגיל 18 , או פסול דין, מבקש לשנות את שמו. ההליך מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה.

תסקיר פקיד הסעד – כאשר בית המשפט מעוניין בחוות דעת בעת דיון בנושא משמורת ילדים והסדרי ראייה הוא ממנה עובד/ת סוציאלי/ת משירותי הרווחה שייתנו חוות דעת זו על גבי דו"ח מפורט, הכולל, בין היתר, תיאור של המשפחה, המלצות לגבי משמורת והסדרי הראיה של ילדים קטינים.

תצהיר– תצהיר הינו למעשה אמירה המלווה בהתחייבות בכתב ונעשית בפני עורך דין, שופט, דיין בבית הדין הרבני, נוטריון וגורמים נוספים שהוסמכו לכך על ידי שר המשפטים. כל אלה מאמתים את זהות המצהיר ומזהירים אותו כי עליו לומר את האמת ולא -צפוי הוא לעונשים הקבועים בחוק.
תיקון גיל- הליך במסגרת בקשה המוגשת לבית משפט לענייני משפחה, במסגרתו עותר המבקש בדבר תיקון גילו הרשום במרשם האוכלוסין לגיל אחר שלטענתו הינו גילו הנכון.